דברי הרב במסיבת ה-30 להושעיה

אודות • 17/1/2015 כניסות

כאלף וחמש מאות שנים חיכו הגבעות האלה לרגל יהודית שתצעד בשביליהן, לבית יהודי שיבנה עליהן, לקהילה יהודית חיה ותוססת בנחלה הזו, נחלתו של שבט זבולון.

אלף וחמש מאות ישבה הארץ הזו וחיכתה לבניה שישובו אליה.

והנה שבנו.

ובנינו, בית ועוד בית. מעון ועוד מעון, גן ילדים ועוד גן ילדים. הולדנו והחיינו. שמחנו שמחות רבות מספור, והתפללנו תפילות רבות מספור. וגם, לצערנו, נפרדנו מחברים יקרים מאוד.

ילדים וילדות משחקים ברחובותינו, וגם זקנים וזקנות מתחילים להתיישב בינינו.

בנינו בתי כנסת ושיעורי תורה. ויהודים מתפללים ולומדים תורה באותם מקומות שלמדו ר' יוסי ור' יהודה הנשיא, ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ור' הושעיה. את תורתם אנחנו לומדים בפינו, ומגלגלים בה ומפרשים אותה, אלף ושמונה מאות שנים אחרי שנאמרה, ושפתותיהם דובבות ביחד איתנו.

כמה שמחה שמחים אבותינו בבניין של תורה ועבודה ויישובו של עולם, בניין של יצירה, אמונה ותפילה.

קהילה נפלאה הולכת ונבנית כאן כבר שלשים שנה, ועוד ידה נטויה. קהילה שבנתה את בתיה באהבה ובאחווה, שבריותיה נוחים זה לזה, שיש ביניהם שלום ורעות.

קהילה של עזרה הדדית והקשבה לאחרים, קהילה שאין בה כמעט מריבות, שגם כשיש חילוקי דעות, הם לא יהפכו לקטטה.

קהילה של חסד, של חמלה ושל עין טובה.

רבי יהודה הנשיא, שכננו הקדום, אומר בפרקי אבות (ב, א): ''איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם''. בנינו קהילה כזו, שכל אחד מבניה יכול להתפאר בדרכו, והיא כולה קהילה של תפארת, כלפי שמים וכלפי הארץ.

במפנה השנים אנחנו יכולים להסתכל אחורה ביותר משמינית של גאוה על מה שבנינו כאן, ובתפילה לעתיד, שנזכה להמשיך לבנות. לשפר את מה שצריך שיפור, לתקן את מה שצריך תיקון, ולהמשיך עוד ועוד ועוד, בכל המישורים. הרוחני והגשמי והאנושי. ''בן שלושים לכח'', אומרת מסכת אבות, ואנחנו מבקשים מהקב''ה כח, הרבה כח, להמשיך בדרך שלנו הלאה.

מודים אנחנו לפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, על כל החסד אשר עשית עמנו, ואשר אתה עתיד לעשות עמנו ועם כל בני ישובנו

(ט) אֱ-לֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:

(יב) אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:

(יג) מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:

(יד) אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:

(טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱ-לֹהָיו: (תהלים קמד)